חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' גיגוי

החלטה

1. בפניי התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, אשר הוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967.

2.במסגרת התובענה נתבע המבקש לשלם למשיבה סך של 1626 ₪ בגין שירותים שסופקו לו על ידה.

3.המבקש הגיש התנגדות לביצוע התביעה .

4.במסגרת התנגדותו טען המבקש כי המשיבה לא ספקה לו השירות הנדרש שכן המכשירים שבידו היו מנותקים וללא שימוש.

לטענתו, לאחר שנגנב המכשיר הסלולרי שנמצא בחזקת בתו, קיבל מהמשיבה מכשיר משופץ שאינו ניתן לשימוש.

לפיכך, לאחר דין ודברים עם המשיבה, סוכם בין הצדדים שישלם בגין חוב עבר סך של 1290.92 ₪, 2 המספרים שבחזקתו יושמשו והמכשיר המשופץ שקיבל יוחלף למכשיר תקין. כן טען המבקש, שסוכם בין הצדדים כי ישלם את יתרת התחייבויותיו עד לתום תקופת ההתקשרות בין הצדדים. לטענתו, הוסכם בין הצדדים שהתחייבויותיו יועמדו על סך של 59 ₪ לחודש וכי לא יחוייב בתשלום נוסף, לרבות שכר טרחת עורך דין.

5.משכך, נטען כי שילם הסך לעיל, אלא שהמכשיר החלופי שהובטח לו, לא היה תקין ובסופו של יום הוחלף פעם נוספת ומשכך, נדרש לשלם אך הסך של 59 ₪ לחודש. לטענתו, חרף ההסכמות כמפורט לעיל, בסופו של יום חויב במאות שקלים ומשפנה למשיבה וביקש הסבר לחיוב המופרז ולא נענה, ביטל החיוב ומשביטל ההתקשרות כדין, אינו חייב דבר למשיבה.

6.לגרסתו, רק כחצי שנה לאחר לאחר החיוב ביום 2/6/2008 קיבל את חשבוניות החיוב ואז נוכח שחוייב באופן שרירותי לרבות חיוב בשכר טרחת עו"ד על אף שסוכם כי לא יחוייב בו וחיובים נוספים בניגוד למוסכם לרבות שירותי מפות מתקדמים, חבילות שירותי מידע ותוכן ועוד.

המבקש הוסיף וטען כי גילה שהמשיבה ממשיכה לחייבו בכרטיס האשראי בסך של 74 ₪ לחודש ואינה מספקת כל התייחסות עניינית לטענותיו בנוגע לביטול ההסכם כדין.

כן טען המבקש, שקיימת אי התאמה בין החשבוניות שנשלחו לו לבין כרטיס הלקוח שלו.

7.המשיבה בקשה למחוק ההתנגדות והודיעה כי מבקשת שתינתן החלטה ללא דיון בבקשה.

לטענתה, מורכב סכום החוב מהסכומים להלן:

חשבונית חוב עבור חודשים 12/07-7/08 בסך 433.15 ₪

יתרת תשלומים על מכשיר מסוג סוני אריקסון בסך של 520.4 ₪

יתרת תשלומים עבור שני מכשירים שנרכשו במסגרת ההתקשרות בסך של 548.04 ₪.

בתגובתה, טענה שאכן נערך הסכם פשרה בין הצדדים, לפיו סוכם שישלם לה סך של 1290 ₪, אלא שסכום זה הינו סכום פשרה להתחייבות. לטענתה, במסגרת ההסכם סוכם שהמבקש מתחבר לשירותיה וממשיך להיות לקוחה וסוכם שיתרת התשלומים שנותרו בגין הציוד שרכש תיפרס מחדש בחשבוניות החודשיות.

לטענתה, אומנם שולם על ידי המבקש סך של 1290 ₪, אלא שהוא לא עמד בהתחייבותו על פי ההסכם בין חודשים 12/07-7/08 ומשכך, הועבר עניינו בשנית לטיפול משפטי ולא ברור מה הסכום הנוסף שנטען כי חוייב בו. בכל הנוגע לחיוב המבקש בשכר טרחת עו"ד נטען כי אכן חוייב המבקש בסכום זה ביום 7/12/2007 אלא שזוכה ביום 7/4/2008 בסכום שחוייב.

המשיבה הוסיפה וטענה כי לא עמד בהתחייבויותיו ולא שילם כל 36 התשלומים ומדובר בטענה שדינה להידחות שכן לא פרט בגין איזה מכשיר ביצע התשלום ולא צרף אסמכתאות לכך ומשכך, טענה שיש לדחות ההתנגדות ואף למוחקה על הסף.

8.המבקשת הגישה בקשה למחיקת ההתנגדות על הסף, אלא שלא מצאתי מקום לקבל הבקשה, שכן המדובר בבקשה הנסמכת על טענות עובדתיות (ובמיוחד אלו המתייחסות להסכמות שסוכמו בין הצדדים במסגרת הסכם הפשרה) ללא תצהיר הבא לתמוך בבקשה ללא כל הסבר מניח הדעת.